לינק לסרטון הסברה ספר משלי, פרק כה: "(כה) מַיִם קָרִים עַל־נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וּשְׁמוּעָה טוֹבָה מֵאֶרֶץ מֶרְחָק:... (כז) אָכֹל דְּבַשׁ הַרְבּוֹת לֹא טוֹב וְחֵקֶר כְּבֹדָם כָּבוֹד:" ספר קהלת, פרק י"ב: "(יב) וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר" מאין נובע הפער הזה שבין הרצון לשמוע חידוש תורה לבין הצורך האימפולסיבי להיות נוכח בארון הספרים היהודי, ולשמר אולי בעיקר את שמי על פני הרצון הכנה והמקורי שלי להיות לומד כאחד מהח

החודש השמיני הוא חודש חשוון - אם נספור 8 חודשים החל מחודש חשון נגיע לחודש תמוז, שהתו שלו הוא דו, לכן דו הוא התו השמיני, הוא תמיד היה ותמיד יהיה :-) קישור לסרטון הסברה בעברית Explantory Movie Link מן הביצה אל האקורד: לידת השיר בין המצאה לגילוי במודל "תיקון הנגינה" תקציר מאמר זה מציע קריאה עיונית־הרמנויטית במודל “תיקון הנגינה”, שלפיו האקורד, התו והמזל אינם עומדים רק כמבנים מוזיקליים מופשטים, אלא נולדים בתוך זמן עברי מסוים: חודש, יום, שעה ומעמד פרסום. נקודת המוצא היא פוסט “תיקון

קישור לסרטון הסבר ספר משלי, פרק י': "(א) מִשְׁלֵ֗י שְׁלֹ֫מֹ֥ה בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב וּבֵ֥ן כְּ֝סִ֗יל תּוּגַ֥ת אִמּֽוֹ". מסכת שקלים, פרק ה, הלכה א: "משנה: אֵילּוּ הֵן הַמְמוּנִּין שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ. יוֹחָנָן בֶּן פִּינְחָס עַל הַחוֹתָמוֹת. אֲחִיָיה עַל הַנְּסָכִים. מַתְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל עַל הַפְּיָיסוֹת. פְּתַחְיָה עַל הַקִּינִּים פְּתַחְיָה זֶה מָרְדְּכָי. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּתַחְיָה שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ בִּדְבָרִים וְדוֹרְשָׁן וְיוֹדֵעַ בְּשִבְעִים לָשׁוֹן.

- קישור לשיר קישור לסרטון הסברה מסכת שבת, פרק ב הלכות א-ב: (א) בַּמֶּה מַדְלִיקִין וּבַמָּה אֵין מַדְלִיקִין. אֵין מַדְלִיקִין לֹא בְלֶכֶשׁ, וְלֹא בְחֹסֶן, וְלֹא בְכָלָךְ, וְלֹא בִפְתִילַת הָאִידָן, וְלֹא בִפְתִילַת הַמִּדְבָּר, וְלֹא בִירוֹקָה שֶׁעַל פְּנֵי הַמָּיִם. וְלֹא בְזֶפֶת, וְלֹא בְשַׁעֲוָה, וְלֹא בְשֶׁמֶן קִיק, וְלֹא בְשֶׁמֶן שְׂרֵפָה, וְלֹא בְאַלְיָה, וְלֹא בְחֵלֶב. נַחוּם הַמָּדִי אוֹמֵר, מַדְלִיקִין בְּחֵלֶב מְבֻשָּׁל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶחָד מְבֻשָּׁל וְאֶח

לינק לסרטון הסברה נייר עמדה אישי־פרשני “לַוָּלָד” ו“מִן הַוָּלָד” סדר הנזק, האחריות ההורית וברכת הילדים בעניינם של נפתלי ביליג וחנה-לאה ביליג טיוטה לצורך גישור או התאמה להגשה לערכאה המסמך מציג את עמדתו הסובייקטיבית של נפתלי ביליג ואת קריאתו הדרשנית במשנה. הוא אינו תצהיר, חוות דעת רפואית, פסק הלכה או חוות דעת משפטית, ואינו מהווה כשלעצמו ראיה לעובדות הנטענות בו. הערה מקדימה בדבר מעמד המסמך מסמך זה נכתב על בסיס גרסתו האישית והסובייקטיבית של נפתלי ביליג. השימוש בשמות המלאים נפתלי

לינק לסרטון הסברה מסורת, גוף וניסיון־חיים בטיפול בסכיזופרניה: הצדקה להקצאת 20% מתקציב השירותים למסלול מחקר וטיפול משלים בהשראת סוגיית קורדייקוס תקציר מאמר עמדה זה בוחן את ההצעה להקצות לפחות 20% מתקציב הטיפול באנשים המתמודדים עם סכיזופרניה למסלול אבחוני וטיפולי המבוסס על מקורות יהודיים מסורתיים, ניסיון־חיים של מתמודדים ופרשנות גופנית־רגשית של סוגיית “קורדייקוס” בתלמוד הבבלי, מסכת גיטין סז ע"ב–סח ע"ב. נטען כי ההצדקה האקדמית להשקעה זו אינה נשענת על זיהוי ודאי של קורדייקוס עם סכי

לינק לסרטון הסברה מן המולד אל החוק: ארבעה סדרי זמן עבריים כהרמנויטיקה ציבורית לחקיקה הראשית במדינת ישראל מחבר מוצע: נפתלי ביליג תודות: המחבר מבקש להודות לחגי רצבי, ולמר אלחנן שוורץ, שהביאו ותמכו בגיבוש הדרך עד הלום. תקציר מאמר זה מציע מסגרת פרשנית חדשה להבנת החקיקה הראשית במדינת ישראל באמצעות מיפוי רגעי החקיקה אל מערכת זמן עברית המבוססת על מולדות. בלב ההצעה עומדת ההבחנה כי חוק איננו רק טקסט נורמטיבי המופיע בספר החוקים, אלא גם אירוע דיבור, דיון, הכרעה וחתימה בזמן. כאשר פרוטוק

#אישי עקב, פרק ח׳, פסוק ט״ו: {טו} הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ הַמּוֹלִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמּוֹצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ אונקלוס: דְדַבְּרָךְ בְּמַדְבְּרָא רַבָּא וּדְחִילָא אֲתַר חֵיוָן קָלָן וְעַקְרַבִּין וּבֵית צַחֲוָנָא אֲתַר ד

הקדמה: במשך 12 שעות תמימות מזמן המולד שנהוג להכריז עליו בשבת שלפני ראש החודש, החמה והלבנה נמצאות באותו מיקום בשמיים. אולם במהלך החודש, הלבנה מאחרת בכל יום עוד ועוד, עד שלקראת החודש הבא הלבנה מאחרת כמעט ביממה. ביהדות, השבת היא ביום השביעי, המסמלת את המנוחה והקדושה, ומבוססת על מחזור השמש, המסונכרן עם הגברים. הנשים, המחוברות למחזור הירח, מתחילות את השבת לכל המאוחר במוצאי שבת. בנצרות, יום ראשון נחשב כשבת מתוך כבוד לנשים. כיוון שהנשים מתחילות את השבת שלהן לכל המאוחר במוצאי שבת, י

#קשרי_מלחמה #יובל_ק"ך פרשת בשלח, עלייה שביעית, פשט: {ד} וַיִּצְעַ֤ק מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֣ה לֵאמֹ֔ר מָ֥ה אֶעֱשֶׂ֖ה לָעָ֣ם הַזֶּ֑ה ע֥וֹד...

#קשרי_מלחמה #תיקון_ניגון התו השמיני לעניות דעתי - A - צדק B - מאדים C - חמה D - שבתאי E - נוגה F - כוכב G - לבנה כאשר האקורד A משתנה בכיוונו כל חודש עברי לפי המספר הסידורי של החודש, לדוגמא בחודש סיוון, הוא החודש השלישי, האקורד A יהיה מכוון לתו "סי", ובחודש חשוון, הוא החודש השמיני, האקורד A יהיה מכוון לתו "מי", כל חודש והכיוון שלו לפי החודשים העבריים. יוצא מן הכלל הוא חודש אדר א', מאחר והוא החודש ה-13, הכיוון נשאר כמו בחודש אדר, דהיינו A יהיה מכוון לתו "סול דיאז". דבר אחר, לכל

פרשת וארא, פרק ו׳, פסוק ל׳: {ל} וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה הֵ֤ן אֲנִי֙ עֲרַ֣ל שְׂפָתַ֔יִם וְאֵ֕יךְ יִשְׁמַ֥ע אֵלַ֖י פַּרְעֹֽה׃...

תחנת כח טבעית - הגלילה הקדמונה...

מסכת שקלים, פרק ח', משנה א' "כָּל הָרֻקִּין הַנִּמְצָאִים בִּירוּשָׁלַיִם טְהוֹרִין, חוּץ מִשֶּׁל שׁוּק הָעֶלְיוֹן, דִּבְרֵי רַבִּי...