ועלהו לא יבול

#אשתי

מסכת זבים, פרק א':

"הָרוֹאֶה רְאִיָּה אַחַת שֶׁל זוֹב, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, כְּשׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם..."

על דרך הטהרה, או השאיפה לכך לכל הפחות, שכשאדם סופר שבעה נקיים כדי להיטהר מטומאת זב, הרי מתחילת היום השלישי לספירה הוא יכול לראות ראיה אחת ולשמור יום כנגד אותו היום ואין הוא צריך לסתור את הספירה של שבעת הנקיים אלא לדחות את היום השביעי באותו היום, וצריך להזהר שלא יבוא שוב לטומאת זב, שאם ביום השלישי ראה ראייה הרי שצריך גם לשמור יום כנגד יום וגם צריך לספור לכל הפחות עוד שני ימים נקיים חוץ מהיום בו ראה, אחרת הוא חוזר שוב לטומאת זב וצריך לסתור ולספור מחדש, והעיקר הוא שביום השביעי יטבול במעיין מים חיים, וכדאי לשאוף לטהרה שהיא היא הנותנת את היחס אל הקודש פנימה, למצוא את אשר ליבו באמת ובתמים חפץ ורוצה בו.