תיקון הברית והיחס לזב בימינו

#אישי #אשתי ספר ויקרא - פרק ט״ו - פסוק ב׳,

פירוש רש''י: כי יהיה זב. יכול זב מכל מקום יהא טמא, תלמוד לומר מבשרו ולא כל בשרו. אחר שחלק הכתוב בין בשר לבשר זכיתי לדון, טמא בזב וטמא בזבה, מה זבה ממקום שהיא מטמאה טמאה קלה, נדה, מטמאה טמאה חמורה, זיבה, אף הזב ממקום שמטמא טמאה קלה, קרי, מטמא טמאה חמורה, זיבה: זובו טמא. למד על הטפה שהיא מטמאה. זוב דומה למי בצק של שעורין ודחוי, ודומה ללובן ביצה המוזרת. שכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרת:

מרש"י כאן לומדים שדין זב הוא כטומאת המוציא שכבת זרע, אך טומאתו חמורה יותר, וצריכה טהרה במים חיים, דהיינו מעין (זבים, פרק א, משנה א'), והגדרה של זב מכאן הוא לפי הדעה המחמירה שלמדתי היא שרואה שכבת זרע יותר מפעם אחת בשלוש ימים, מכאן שראוי לעשות שלושה יממות הפסק בין ביאה לביאה, דהיינו שאם ראה שכבת זרע ביום א, לא יבוא לאשתו עד ליל חמישי, דהיינו רביעי בלילה.

וראיתי בשולחן ערוך, אורח החיים סימן פ"ח שאין המנהג להחמיר אפילו בשכבת זרע לבטל מתורה או מתפילה, אך יש איזה טעמים של יראת ה' שקשורה בלימוד ובתפילה שנותנת ערך לטבילה שכזאת מתקנת עזרא, ונדמה לי שכדאי לעשות השתדלות לשמור את המקום הזה של הטומאה והיצרים עבור הזוגיות בעיקר וצריך לעשות השתדלות בעניין.